דומיקאר בע"מ נ' בן דוד ואח'

פסק דין

1.התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים. אחד מרכבי התובעת ניזוק במהלך תאונת דרכים (להלן "התאונה"). התובעת טוענת שהנזק לרכב התובעת נגרם מרכב אחר שבו נהג הנתבע 1. הנתבעת 2 היא חברת ביטוח שביטחה את הרכב שבו נהג הנתבע 1 במועד התאונה. מכאן התביעה לחייב את הנתבעים בתשלום עלות הנזקים שנגרמו לרכב התובעת.

2.מטעם התובעת העידו שני עדים. העדה הראשונה היא הנהגת של רכב התובעת במועד התאונה ואשר לטענתה רכבה נעמד בצומת באור אדום בנתיב הימני ביותר מתוך שלושה נתיבים שמתירים פנייה שמאלה. בעת שהרמזור בצומת התחלף לאור ירוק החלה בנסיעה שמאלה, לאחר מכן רכבה נחבט בעוצמה רבה מרכב אחר שנסע ישר והגיח לעברה מצד שמאל. עוצמת המכה גרמה לכריות האוויר ברכבה להיפתח (פרוט' עמ' 1 ש' 20 – 23, עמ' 2 ש' 19 – 29).

3.העד השני מטעם התובעת היה הנהג של רכב אחר שעמד בצומת מאחורי רכב התובעת, באותו נתיב, וראה לטענתו את אופן קרות התאונה. לטענתו רכב התובעת, שהיה מיד לפניו, החל בנסיעה שמאלה רק לאחר שהרמזור התחלף לירוק, ולאחר מכן רכב התובעת נפגע מרכב הנתבע 1 שהגיח לעברה מצד שמאל (פרוט' עמ' 4 ש' 21 – 26). לתיק בית המשפט הוגשו תמונות רכב התובעת שניזוק בעיקר בחזית ובכנף הימנית קדמית (ת/1).

4.הנתבע 1 העיד בפני וטען שנסע ישר ברמזור עם אור ירוק ולפתע רכבו נפגע בקצה הימני אחורי מרכב התובעת, הרכב של הנתבע 1 הוסת מכיוון נסיעתו ופגע בחזית ברכב מסוג ג'יפ. כמו כן, עמד על כך שרכבו נפגע מרכב התובעת רק בחלקו הימני אחורי ולא בחזית (פרוט' עמ' 6 ש' 20 – 27). לטענתו לא הוגש כנגדו כתב אישום בגין האירוע נשוא התאונה (פרוט' עמ' 1 – 2).

5.מחד גיסא שני העדים מטעם התובעת טוענים שרכב התובעת נסע באור ירוק. מאידך גיסא הנתבע 1 גם הוא טוען שנסע באור ירוק. מבין שתי הגרסאות הנני מעדיף את גרסתו של הנתבע 1, ואשר לפיה הוא אכן נסע באור ירוק, דבר שמוביל למסקנה שנהגת רכב התובעת נסעה באור אדום. להלן נימוקי :

א.רכב התובעת עמד בצומת בנתיב הימני ביותר מתוך שלושה נתיבים שמתירים פנייה שמאלה. בשני הנתיבים שמשמאל לנתיב שבו עמד רכב התובעת היו רכבים נוספים שגם הם רצו לפנות שמאלה. באם הנתבע אכן חצה את הרמזור שבכיוון נסיעתו באור אדום יהיה זה סביר להניח שיפגע תחילה באחד הרכבים שפנו שמאלה מתוך שני הנתיבים שמשמאל לנתיב נסיעתו של רכב התובעת. בפועל, הדבר לא היה כך, והפגיעה היתה רק ברכב התובעת שהיה בנתיב השלישי בצומת, דבר שמחזק את המסקנה שנהגת רכב התובעת נסעה באור אדום.

ב.נהגת רכב התובעת העידה בפרוט' עמ' 2 ש' 19 – 24 כדלקמן :

"ש.תאשרי לי שמצד שמאל שלך יש עוד לפחות שני נתיבים שמהם פונים שמאלה

ת.שלושה נתיבים אני הייתי הכי ימנית

ש.אם האור התחלף לירוק בכיון נסיעתך והוא לטענתך נסע באדום למרות שלא ראית, איך יכול להיות ששתי המכוניות משמאלך לא פגעו בו קודם או נפגעו ממנו קודם

ת.שתי המכוניות עברו לפני ואני התעכבתי טיפה ונסעתי. הוא נסע במהירות גבוהה, שני רכבים התחילו לפני לנסוע בוודאות היה אדום אצלו"

(ההדגשות לא במקור)

עינינו הרואות, לפי עדותה של נהגת רכב התובעת, הרכבים שבשני הנתיבים שמשמאלה החלו בנסיעה שמאלה לפניה, הווה אומר, הנתבע 1 היה אמור לפגוע באחד מהם עוד בטרם שהגיע אליה. כאמור, לא כך הם פני הדברים, ולא היה כל אירוע של תאונה בין רכב הנתבע 1 לבין מי מהרכבים שיצאו מתוך שני הנתיבים שמשמאל לנתיב הנסיעה של רכב התובעת. במילים אחרות, גרסתה של נהגת רכב התובעת, על פניו, נשמעת לא הגיונית, וזאת גם אם אקבל את טענתה שהתעכבה והחלה בנסיעה לאחר שהרכבים שמשמאלה החלו בפנייה שמאלה.

ג.העד השני מטעם התובעת טען בפרוט' עמ' 4 ש' 25 – 26 כי :

"ש.אחרי כמה זמן התחלף לירוק.

ת.מס' שניות. כולם התחילו לנסוע."

ללמדך, שגם לפי העד השני מטעם התובעת, הרכבים שעמדו בשני הנתיבים שמשמאל לנתיב שבו עמד רכב התובעת, החלו בנסיעה שמאלה לאחר שהאור התחלף לאור ירוק. חוסר ההיגיון בטענתו של עד זה דומה לחוסר ההיגיון שבדברי העדה הראשונה מטעם התובעת, כפי שפורט לעיל. בהמשך עדותו אמר את הדברים הבאים :

"ש.כשהתחלף הרמזור לירוק מהנתיבים שהיו משמאל כמה מכוניות עברו את הצומת

ת.לא שמתי לב. עניין אותי הרכב שלפני כשהיא עברה אני עברתי."